נושאים עיקריים מהועידה השנתית העשירית

מגמות עולמיות בספנות תובלה ונמלים
Thursday, 28 October 2010
מגמות עולמיות בספנות תובלה ונמלים 
ניצב (בדימ') יעקב רז – יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד

ההרצאה סקרה את הגורמים והמגמות המשפיעים על כלל השחקנים הפעילים בעולם התובלה הימית, בדגש על מפעילי נמלים וקווי ספנות.
בין הנושאים הנסקרים, הוצגו השפעות חיצוניות על ענף הספנות העולמי כדוגמת:

  1. מעבר מרכז הכובד הכלכלי מהמדינות המפותחות למדינות המתפתחות, תוך דגש על הדיכוטומיה הנוכחית בין היצרנים לצרכנים ועל הצפי לשינוי בעתיד. \
  2. השפעת ההתחממות הגלובלית על נושאים סביבתיים כגון מאמצים לחסוך באנרגיה וצמצום בזיהום אויר.
  3. שינוי הרכב הסחורות – גידול בסחר מוצרים מוגמרים בעלי נפח ומשקל קטנים אך בעלי ערך כספי גבוה.
  4. שינוי בתצורת שרשראות האספקה והבעלות – הפרטות, רשתות אספקה גלובליות.

כמו כן, נסקרו המגמות הפנימיות בתחום הספנות, כדוגמת:

  1. הגדלת השכיחות בשימוש בנמלי  HUB.
  2. מעבר לשימוש באוניות גדולות (מגה-אוניות).
  3. המכלה (מעבר להובלת מטען כללי באמצעות מכולות).
  4. שינויים בנתיבי השיט וכן, שינויים בתחום ניהול הנמלים9.שילוב מערכות ממוחשבות
  5. טכנולוגיה להגדלת התפוקות
  6. הגדלת הקיבולת באחסון
  7. פיתוח תחומי פעילות חדשים
עידכון אחרון ( Wednesday, 30 November 2011 )

[ חזרה

שרשרת אספקה דינמית – מנוף צמיחה במציאות של שינוי מתמיד
Thursday, 28 October 2010
שרשרת אספקה דינמית – מנוף צמיחה במציאות של שינוי מתמיד יצחק קאול, י. קאול השקעות 2000 , בעבר מנכ"ל הדואר , בזק וכללאנו חיים במציאות של שינוי מתמיד. ההתמודדות מול האתגרים אותם מציב העידן החדש של "שינוי מתמיד",היא הגורם העיקרי לכישלונות של  ארגוני שרשרת ההצלחה

 

•□ הציפיות בשמיים, מחזור חיים מתקצר, וארגוני השרשרת אינם ערוכים להגיב.

•□ הכלכלה העולמית משפיעה על כולם  (אין חסינות)-  קומודטיזציה של חידושים (אין זמן ליהנות מפריצות דרך)-  יכולות גוברות לעשות שימוש במשאבים גלובליים זולים (עבודה, תשומות) – תנודות חריפות בזמינות ובמחירי התשומות (אנרגיה,מתכות, אורז…)

•□ מרכיב התשומות והתובלה בעלות המוצר (COGS) במגמת עליה ומשנה תכופות את סך העלות הכוללת (הTCO)

•□ נוכחות גלובלית חושפת חברות בפני סיכוני שווקי הון במקביל חשיפה לשינויי רגולציה ומדיניות ממשלות במושאי מחירים, מיסוי ואיכות הסביבה

•□  טעויות חיזוי בהגדרה מתעצמות עם השנויים הסביבתיים, מחייבות הערכה מחודשת של התכנון "המסורתי" למתן תגובה הולמת בזמן  ארגון נכון של שרשרת האספקה כגוף חי, נושם ומגיב באופן דינמי לצרכי המציאות המשתנים תדירות הוא צו השעה.על ארגון שרשרת האספקה לקרוא את המפה ולדאוג לייצר ערך מוסף, לא רק עבור צרכי היומיום אלא גם תוך ראיה לעתיד, למחר הקרוב והרחוק, תוך הפיכתו לארגון "מונע ביקושים", תוך ניהול סיכונים מתמיד.

ארגונים שידעו לנצל משברים ולהיערך בהתאם יצאו מחוזקים ופתחו פער ניכר בביצועים מול המתחרים.

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

"הישגים באמצעות ערכים"
Thursday, 28 October 2010
הישגים באמצעות ערכים

ד"ר מרתה בצלאל, מנהלת מפעל טבע י-ם

כחלק מתהליך להשגת היעדים העסקיים של מפעל הטבליות של טבע בירושלים, הובלנו פרויקט של הגדרת התרבות הארגונית במפעל. שמו של הפרויקט הינו "המפעל זה הבית שלי".

הצורך העסקי

מפעל הטבליות בירושלים הוא מפעל יחסית חדש, כאשר תוך 4 שנים גויסו למפעל יותר מ600 עובדים. הצורך בהגדרת התרבות הארגונית במפעל ככלי בסיסי לעמידה ביעדים העסקיים הייה ברור מאוד. שנת 2009 הייתה שנה להתפנות לתהליך שכזה, שכן בהישען על תפיסת אדיג'ס, המפעל הגיע לשלב התבססות ובגדות, לאחר שנות לידה והתבגרות.

תהליך זה תאם את תפיסת חטיבת תפעול ישראל של חברת טבע "Back to the future", שמאמינה כי נוכל להסתכל קדימה ולהמשיך לצמוח ולהצליח מתוך חדשנות,

שינוי ומיקוד, יחד עם שמירה על ערכי העבר והמשפחתיות שמאפיינת את טבע.  מטרה

עמידה ביעדים העסקיים של המפעל על ידי הגברת המחויבות של העובדים לארגון באמצעות הגדרת התרבות, הערכים והנורמות הרצויות במפעל

תיאור הפרויקט

עם זיהוי הצורך להנהיג תרבות מפעלית רצויה במפעל ככלי לעמידה ביעדים העסקיים המאתגרים, ערכנו מספר פעולות:

ראשית, קבענו כי שם הפרויקט שילווה את השינוי הארגוני יהיה "המפעל זה הבית שלי" וכלוגו הוספנו גג רעפים אדום על תמונת המפעל. לאחר מכן ערכנו קבוצות חשיבה עם הדרגים הניהוליים במפעל וקיבלנו פידבקים מהעובדים על ההתנהגויות הרצויות במפעל, ומכאן קבענו להתמקד בארבעה קטגוריות  מרכזיות: בין יחידות/מחלקות,  בין עובדים ומנהלים, בין אדם לחברו, בין עובדים לארגון. מתוך נושאים אלו  גיבשנו את רשימת ההתנהגויות שחשובות לנו "בבית שלנו", וכך יצרנו לעצמנו את "12 הדיברות" של המפעל.

לאחר שלב התכנון ובניית התכנים, בנינו תוכנית ליישום והטמעה של התרבות במפעל, הן במישור התקשורתי, דוגמת: מתנות חודשיות ואיגרות ממנהלת המפעל, והן במישור המעשי, כגון: "שולחן עגול", יום משפחות במפעל, תקשור העמידה החודשית של המפעל ביעדים ובחירת עובד מצטיין ע"פ הערכים שקבענו לעצמנו.

סטאטוס הפרויקט

  1. בסיכום שנת 2009 המפעל עמד ביעדים העסקיים שלו ואף עבר אותם, השתפר ברמת האיכות וחל שיפור ניכר בבטיחות החל מהמחצית השנייה של השנה.
  2. נראה כי אין היום עובד ומנהל במפעל, ואולי בכל חטיבת התפעול, שלא מכיר את הלוגו של המפעל עם הגג האדום ואת הסלוגן: "המפעל זה הבית שלי"
  3. אווירה משפחתית יותר, אכפתיות גבוהה יותר לציוד והתגייסות למשימות לא שגרתיות.

מה הלאה?

  1. הטמעת הפרויקט עד אחרון העובדים
  2. שיפור השירות הפנים-מפעלי, שנשען על הערכים שקבענו לנו בפרויקט "המפעל זה הבית שלי".
  3. התייעלות.
עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

Integration as a better model
Thursday, 28 October 2010
Integration as a better model – נושאים נבחרים מתוך הכנס המוביל בארה"ב בתחום שרשרת האספקה SCOPE  
אייל סבן, סמנכ"ל בכיר בחברת יוניטרוניקס

קבוצת גרטנר הייתה הראשונה שהשתמשה במושג "בעיית האינטגרציה" בשנת 1996, על מנת לתאר את בעייתיות הכרוכה בחיבור ובהתממשקות של עשרות מוצרי תוכנה של ספקים שונים בארגון המודרני.

תקנים שונים, גישות שונות וניגודי אינטרסים מייצרים בעיה הדורשת התייחסות וטיפול.

תובנה חשובה מניתוח בעיית האינטגרציה בעולם ה-IT ומערכות המידע היא כי קיים פער בין "נראות המאמץ" (כמה המאמץ משתקף ומוצג) לבין "ערך המאמץ" כלומר השפעתו על ההצלחה של התהליך כולו.

כך למשל בשלבים המאוחרים שבהם ספקים שונים מתקינים את מערכותיהם ומנסים לתאם בינם לבין שאר המערכות, המאמץ נראה, אבל ערכו בשלב זה (ויכולתו לתקן ולהתאים) נמוכה מאשר בשלבי התכנון וההנדסה.

בעיה דומה מוכרת גם בניהול שרשרת האספקה, כאשר ספקים שונים, נותני שרות שונים, תהליכים שונים (דרישות שונות לאחסון, ליקוט והובלה), וכן גישות שונות וניגודי אינטרסים מייצרים כל העת אתגרים הדורשים התייחסות וטיפול.

"בעיית האינטגרציה" במקרה זה דורשת הבנת התמונה הכוללת וההשפעות ההדדיות בין כל התהליכים, וניהול חכם.

ה"אילוץ המשולש" בכל פרויקט הינו השילוב "מחיר / זמן / תכולה". פרויקט הקמה של מערכת לוגיסטית אוטומטית נתפס לעתים קרובות כ"פרויקט של פרויקטים", בשל הצורך לשלב אלמנטים רבים ולנהל מספר רב של דיסציפלינות (ניתוח שרשרת אספקה, תכנון לוגיסטי, הנדסה אזרחית, בנייה, מכונאות, חשמל, אלקטרוניקה, בקרה, מערכות IT, וכו '), תוך תיאום ספקים וקבלני משנה רבים וזאת על מנת להבטיח פתרון אמין לטווח ארוך.

שוב, "בעיית האינטגרציה" דורשת הבנת התמונה הכוללת ויכולת רב מערכתית לנהל ולטפל בכל ההיבטים של פתרון אוטומטי שהינו חוליה קריטית בשרשרת האספקה. לא קיים ספק יחיד אשר יכול לספק בעצמו או לייצר את כל הרכיבים הנדרשים עבור מערכת לוגיסטית אוטומטית. כיוון שממילא נדרשים יצרנים שונים לספק אלמנטים נפרדים, אשר יש להתאימם מבחינה מכאנית, אלקטרונית ולוגית – נדרשת פעילות אינטגרציה מקצועית על מנת להבטיח מערכת שעובדת כמכלול אחד מתואם.

אינטגרציה מקצועית מתבצעת כבר בשלבים המוקדמים של תכנון ראשוני ורעיוני, דרך שלבי התכנון המפורט, ההתקנה והיישום בפועל. אינטגרציה אינה פעילות של אדם בודד, יועץ או צוות מצומצם. זו פעילות הדורשת אנשי מקצוע מכל הדיסציפלינות הכרוכות בתהליך.

ההשפעה של תכנון לקוי או של תיאום לקוי הינה גבוהה ביותר והיא ניכרת במחיר, בזמן, ובתכולת המערכת – אותו "שילוש" ידוע

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )
לרקוד וואלס עם השיווק
Thursday, 28 October 2010
לרקוד וואלס עם השיווק 
משה ריעני, סמנכ"ל שרשרת אספקה שטראוס ישראל  

אחד מממשקי העבודה המשמעותיים של שרשרת האספקה הוא עם היחידה העסקית, המשלבת בתוכה את אנשי השיווק, מנהלי החדשנות ופיתוח המוצרים.

בשנים בה החלה תפיסת שרשרת האספקה להיות מוטמעת בארגונים השונים, היה חשש כי התפיסה ומתודולוגיות העבודה יקשו משמעותית על היצירתיות והגמישות המהווים את מפתחות ההצלחה של היחידה העסקית.ההרצאה "לרקוד וואלס עם שיווק" עסקה במערכת יחסי הגומלין בין שרשרת האספקה ליחידה העסקית. משה הציג כיצד יכולה שרשרת האספקה להוות מרכיב משמעותי היכול לשפר את ביצועי היחידה העסקית, לעודד את היצירתיות ואף לייצר גמישות משופרת.

אין מדובר במתודולוגיות מורכבות ותהליכים מייגעים, מדובר בריקוד זורם ומהנה בין שניים היכולים לנוע במרחבי הפוטנציאל בהרמוניה, תנועה וחדוות יצירה הסוחפת גם את הזוגות האחרים. ההרצאה נתנה את הטעימה הנדרשת כדי לעודד את הרצון להתנסות בריקוד הסוחף .

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

רכש: מתמיכה למינוף Enabling to Support From Moving
Thursday, 28 October 2010
 Moving From Support to Enabling
מעיין פלח, מנהלת רכש אינטל ישראל 
התפיסה הקלאסית – ארגון Support:סגירת חוזים,אספקת חלפים וחומרים בזמן, באיכות ובעלות דרושים.
התפיסה החדשה – Enabler:תהליכי עבודה המתמקדים בצרכי הלקוחות = צרכי המפעל

ב-2006 התחלנו לבסס את תשתיות פאב 28 והחלטנו את ההחלטות הבאות:

□ רכש מתמקד בהוספת ערך ללקוח!  לא רק סלוגן אלא הפיכת תוספת הערך ל-  Differentiator של הרכש

□ הבנה והסכמה מיהו הלקוח/פרטנר שלי ·הבנה מה הלקוח/פרטנר רוצה- להבדיל ממה אנו חושבים שהוא רוצה…

□ מיצוב הרכש ותפיסת הרכש כשותפים שווים "סביב השולחן" (חובות וזכויות) והיותו  partner of choice  ללקוחות/פרטנרים·רכש/ שרשרת אספקה = מקצוענות· Yes we can do attitude

□ לא קיימת גישת "הם" ואנחנו….. השלם גדול מסכו חלקיו·Material – never be the weak link בשנת 2008

□ הובלה של מהלכים אסטרטגים מהותיים במפעל רכש, עלויות, תפעול וניהול ספקים (רכש מוביל- הלקוח/פרטנר מובל)

□ שותפות והובלה ב"מעגל ההשפעה" ולא רק במעגל "השליטה"

□ מעורבות אקטיבית בפעילות המפעל והשפעה פרואקטיבית על תהליכים שאינם תהליכי רכש מובהקים·העצמה של גישת "הפרטנר" ולא הלקוח·רכש הוא content of expert!·2009-10  Material Israel recognized as Intel Best In Class!

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )
" לשחק מטקות עם מערך המכירות"
Thursday, 28 October 2010
"לשחק מטקות עם מערך המכירות" 
שלמה ארליך, סמנכ"ל שרשרת אספקה גלובאלית, ECI

"שחקו מטקות ולא טניס" – מטרת משחק המטקות הינו שיתוף פעולה בין השחקנים, להבדיל ממשחק הטניס שהינו תחרותי ומטרתו להכניע את היריב.

הממשק והקונפליקט העיקרי של שרשרת האספקה הינו מול מערך המכירות אשר דורש לספק את הדרישות מיידית ללא התחשבות בתחזית או זמני אספקה מוסכמים.

"לשחק מטקות עם מערך המכירות"

שלמה ארליך, סמנכ"ל שרשרת אספקה גלובאלית, ECI 

"שחקו מטקות ולא טניס" – מטרת משחק המטקות הינו שיתוף פעולה בין השחקנים, להבדיל ממשחק הטניס שהינו תחרותי ומטרתו להכניע את היריב.

הממשק והקונפליקט העיקרי של שרשרת האספקה הינו מול מערך המכירות אשר דורש לספק את הדרישות מיידית ללא התחשבות בתחזית או זמני אספקה מוסכמים.

יצירת שותפות בין שרשרת האספקה למערך המכירות הינו אחד מהיעדים העיקריים של מנהל שרשרת האספקה בארגון וזאת במטרה ל Exceed Customer Expectation ולהבטיח את העמידה ביעדיה העסקיים של החברה.

היעד ששרשרת האספקה צריכה לשאוף אליו הינו עבודה ללא תחזית ממערך המכירות, הפרדה בין הביקוש Demand   להיצע האספקות Supply.

על מנת לעמוד ביעד זה שרשרת אספקה צריכה לייצר תהליכים אשר יקטינו את התלות בתחזית מערך המכירות ויאפשרו זמני אספקה  לכל דרישה תוך שמירה על רמות המלאי והעלויות התפעוליות.

שלמה הציג בהרצאתו את ההמטרה, ייעודה והמודל לפתרון:

המטרה – "לשחק מטקות עם מערך המכירות", ייעודה ותפקידה של שרשרת האספקה בארגון להבטחת עמידת הארגון ביעדיו העסקיים, תפקיד המכירות לשגע ותפקידנו להשתגע – ללמוד את הלקוחות ולהתארגן במטרה שלא יפתיעו אותנו

יעדי המשנה – ניתוק התלות של האספקות – Supply   בתחזית ה – Demand , הצורך להתמקד ב 10% שבאחריות שרשרת האספקה ולא ב 90% שאינם באחריותנו, מבנה הפעילות והתהליכים העיקריים בשרשרת האספקה, בניית תחזית עצמית –   MPS , עקרונות בתכנון החומר,  מעורבות בתהליכי המכירה וה NPI

מודל לפתרון בעיות – כיצד פותרים בעיה שיודעים שקיימת אבל לא יודעים מהי ?

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

פתרונות לוגיסטיים משולבים – הציגו פליינג קרגו והוט
Thursday, 28 October 2010
פתרונות לוגיסטיים משולבים  הדוגמא של פליינג קרגו והוט תקשורת"
אבי ולדמן, מנכ"ל FC פליינג קרגו ושלום פולני מחברת HOT

בעולם המורכב והמתקדם של ימינו קיימים מספר קטן של מרכיבים אשר עושים את ההבדל בין חברה מצליחה ומשגשגת לבין חברה בינונית העסוקה בלשרוד את היום-יום. שני מרכיבים מרכזיים כאלו הם יעילות תפעולית ורמת השירות ללקוח.

הדבר נכון כמעט לכל חברה, ונכון אף יותר לחברת שירותים המבוססת על כמות גדולה של לקוחות אשר לא מוכנים להתפשר על רמת השירות, זמינותו ויעילותו.

חברת "הוט תקשורת" כחברת הכבלים הגדולה במדינה. לחברה מאות אלפי מנויים ובשנים האחרונות עסקנו בהרחבה מסיבית של פעילות  לכיוון אספקת שירותי טלפוניה ואינטרנט.

במקביל עוסקת הוט בשדרוג מתמיד של מגוון המוצרים והטכנולוגיות אותם היא מספקת ללקוחותיה (שידורי HD, אינטרנט מהיר ועוד).

כשחקנית מובילה בשוק התקשורת המקומי חייבת הוט לספק למאות אלפי לקוחותיה שירות יעיל, מהימן ומקצועי.

קבוצת "פליינג-קרגו", המתמחה ביצירת פתרונות תפעוליים/לוגיסטיים התפורים במדויק על-פי צרכי הלקוח, יחד עם צוות הנהלת התפעול של חברת "הוט תקשורת", עיצבה פתרון שלם לתמיכה לוגיסטית במערך טכנאיי השירות של חברת הוט.

המטרה המשותפת הייתה יצירת קפיצת מדרגה בכל הנוגע לרמת השירות, היעילות התפעולית והעלות הכוללת של מערך התמיכה בטכנאים.

עד לפני מספר שבועות היה מורכבת לוגיסטיקת השירות של הוט ממערך שכלל מחסן מרכזי (אשר הופעל ע"י קבלן משנה) וכן 12 מחסנים קדמיים בבעלות הוט, אשר היו פרושים לאורך הארץ, מראש-פינה בצפון ועד אילת בדרום.

טכנאיי השירות של הוט (כ-750 במספר) היו מגיעים כמה פעמים בשבוע למחסנים הקדמיים, מצטיידים בממירים, מודמים, ציוד סריאלי נוסף וציוד כמותי (מתכלה), מזדכים על ציוד תקול אשר הוחלף אצל לקוחות ויוצאים לכיוון הלקוח הראשון.

מיותר לציין כי תהליך זה היה מאוד לא יעיל, בלשון המעטה… הוא גזל זמן רב, הצריך משאבים גדולים (נדלן, כח-אדם ועוד) וגרר אובדנים ואמינות מלאי נמוכה.

חברת "פליינג-קרגו שירותים לוגיסטיים" בשיתוף חברת "פדקס – פנים ארצי" (שתיהן חברות בקבוצת פליינג-קרגו) עיצבה פתרון אשר מייעל באופן דרמטי את מערך התמיכה הלוגיסטית בטכנאים. הפתרון, שעוצב יחד עם אנשי התפעול של הוט, מבוסס על העקרונות הבאים:

□ ריכוז כל הפעילות הלוגיסטית במרלו"ג אחד (אחד המרלו"גים של פליינג-קרגו בכנות).

□ סגירת המחסנים הקדמיים של הוט ברחבי הארץ

□ הפצה דינמית של ציוד לטכנאים ע"י בלדרים של פדקס, כולל מפגש בכל נקודה עפ"י בחירת הטכנאי (אם זה ליד ביתו, ליד ביתו של הלקוח או בכל מקום אחר)

□ חיוב וזיכוי הטכנאי "און ליין" ע"י הבלדר (תוך שימוש במסופון ופיתוח מערכת מידע תומכת)

בכנס תוארו השלבים השונים ב"תפירת" הפתרון, השלבים והאתגרים בהטמעתו,הומחשו היתרונות העצומים אשר הופקו ממנו והפוטנציאל הממשי של הטמעת פתרון דומה בחברות שירות נוספות.

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

תרומת שרשרת האספקה למצוינות ארגונית
Thursday, 28 October 2010
תרומת שרשרת ההספקה למצוינות ארגונית
שרון חובב, מנהל ההספקה, כללית 
שרשראות הספקה מבוססות על אינטראקציות וקשרים בין ארגונים התלויים אחד בשני.

שרשראות ההספקה כוללות רשת של תהליכים וקשרים אשר נפרסת על מספר ארגונים וכן בנקודות רבות בכל ארגון.

הממשקים בין הארגונים מכתיבים במידה רבה את חלוקת הרווחים וחלוקת הנטל בשרשרת ההספקה אשר באה לידי ביטוי בתהליכי ההתקשרות ובשיתוף ביניהם. מבנה שרשרת ההספקה יבוא לידי ביטוי במישורים כגון התאמה במבנה הארגוני והתשתיות של הארגונים הנכללים בו, התאמה בזרימת התהליכים ביניהם וכן כללי ההתקשרות. הבסיס להתקשרות בין הארגונים הנו במענה טוב יותר לתועלות של כל ארגון ביחס למצב בו היה מתפקד לבד.

 

התהליכים והקשרים בשרשרת הספקה כוללים אינטרסים שונים של כל מרכיב בשרשרת ההספקה וכן אינטראקציות רבות, בהן מעורבים בני אדם, תקשורת, מיכון, מערכות מידע תפעוליות ועוד. מעצם מורכבותה של השרשרת קיימים אינטרסים שונים, לעיתים מנוגדים, וכן נקודות כשל פוטנציאליות רבות אשר עלולות ליצור חוסר יעילות בזרימת הפריטים, אשר יבוא מצדו לידי ביטוי בעלויות כלכליות גבוהות ובאי שביעות רצון של לקוחות. יכולת שיתוף הפעולה והתיאום בין הארגונים וכן פתרונות בנקודות כשל פוטנציאליות אלו יהוו הבסיס לשיפור והגברת היעילות של שרשרת ההספקה. ההרצאה התמקדה בחדשנות ומצוינות בשרשראות הספקה. לצורך מיקוד מהיר בנושא התבצעה סקירה 'על קצה המזלג' של מהי רשת הספקה, המונח המתקדם של שרשראות הספקה. בהמשך ניתנה סקירה תמציתית של שלבי ההתפתחות של רשתות הספקה. השלב המרכזי של המצגת יהיה בהמחשה של תפיסות ניהוליות חדשניות, הלכה למעשה, ברשת ההספקה של הכללית. הוצגו נתונים וכלים תומכים להשגת פונקצית המטרה של שרשרת ההספקה: "לקיים את שרשרת ההספקה בתחום התרופות והציוד הרפואי, משלב העיתוד עד ההספקה ליחידות הקצה של הכללית,  על פי מדיניות הארגון, תוך מתן שרות כולל באיכות, זמן, כמות, לשביעות רצון הלקוחות ובעלות תחרותית".

  1. אופן הסיווג של רשתות הספקה על פי AMR RESEARCH – ארגון המחקר בינ"ל – ניתנה סקירה קצרה
  2. מבנה שרשרת ההספקה ב'כללית' – הוצגה תפיסה אסטרטגית3.ניהול מתקדם של רשתות הספקה הלכה למעשה:דוגמאות הממחישות תכנון בראיה כוללת של רשתות הספקה, תוך התמקדות בתיאום (Coordination) ושיתופי פעולה (Collaboration) בין שכבות ברשת ההספקה.הצגת הכלים התומכים: SAP , APO-DP,  APO-SNP.

הרצאתו הציגה תפיסה ויישום של ניהול רשתות הספקה מתקדמים אשר פותחו במהלך העשור האחרון במחלקת המנפ"ר, במנהל ההספקה של שירותי בריאות כללית. מחלקת מנפ"ר כוללת צוות איכותי: חגי לוי, מוריה אמגר, ורדית ברוך-זינגר, מיכאל שרון, רחל קליין ואייל שפירא – בוגרי תואר שני בלוגיסטיקה, תעשייה וניהול ואנשי מקצוע בתחום הרוקחות והציוד הרפואי. המחלקה עובדת, מזה מספר שנים, בשיתוף עם המחלקה לניהול, במגמת לוגיסטיקה באוניברסיטת בר-אילן.

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

אט"ל בסימן התחדשות ושינוי
Thursday, 28 October 2010
אט"ל בסימן התחדשות ושינוי – תקציר לכנס שרשרת ההספקה 2010 אלוף משנה רפי כהן, ראש מחלקת תכנון וארגון באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה צה"ל 

לאורך השנים הושפעה תרבות הניהול ולקסיקון המונחים בחברות עסקיות אזרחיות מהתרבות הצבאית.
בין המושגים שהושאלו מהסביבה הצבאית לעולם האזרחי נמצא גם המושג "לוגיסטיקה". מילון מונחי צה"ל מגדיר את הלוגיסטיקה כ"אומנות מעשית" של הנעת גייסות וקיום יכולותיהם החומריות.
הלוגיסטיקה כוללת חמישה תחומי ליבה מרכזיים (הספקה, סיוע רפואי, אחזקה, הובלה ובינוי) ובצידם תחומים חשובים שהכרחיים למימוש היכולות כגון – הכשרות, כ"א, מערכות מידע תומכות ועוד.

ארגונים צבאיים ואזרחיים כאחד מבינים כיום כי ללא תמיכה לוגיסטית, בכל פעילויות הארגון לא יוכל הארגון לקיים את יכולות הליבה שלו, ובהיבט הצבאי – לתמוך בכוחות הלוחמים ולאפשר את רציפות הלחימה.

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) הינו אגף במטה הכללי של צה"ל שאחראי מחד גיסא, על תחום הלוגיסטיקה ביבשה ומאידך, אחראי על קיום המאמץ הלוגיסטי בצה"ל על כלל זרועותיו.

לקחי מלחמת לבנון השנייה (2006) ומבצע עופרת יצוקה (2008-2009) חייבו לשנות חלק גדול מהתהליכים הלוגיסטיים ולבצע הסדרות ארגוניות מהותיות במסגרת זו גם נכתבה תפיסת הפעלה חדשה בחירום.במקביל דרישה מתמדת להתייעלות תקציבית ומשאבית הביאה את אט"ל בשנים האחרונות לאימוץ מתודולוגיות ניהול חדשות הרווחות בארגונים עסקיים מובילים.

בין הכלים ניתן למצוא שיטות כגון חקר ביצועים, ניהול ידע, ניהול איכות, מתודולוגיות ניהול רזה, Six Sigma, צוותי שיפור ועוד.תעדוף המוכנות לחירום במקביל להתמודדות עם מגוון האתגרים בעיסוקי הליבה הארגוניים הניעה את אט"ל ליזום פרויקטים אשר יורידו את עלות הקיום, יגבירו את האפקטיביות הארגונית ברגיעה וישפרו את המוכנות לחירום.

במסגרת מעבר יחידות צה"ל לנגב אחראי אט"ל על פרויקט "קריית ההדרכה" ("עיר הבה"דים). כמו כן, אט"ל נערך למתן מעטפת לוגיסטית מרחבית תומכת לכלל היחידות העוברות דרומה ובהן – קריית ההדרכה, קריית המודיעין והקמפוס הטכנולוגי של אגף התקשוב.

בנוסף, אט"ל בחן ויזם הקמת מרכז הספקה אחוד שייתן מענה לוגיסטי לכלל יחידות צה"ל.

פרויקטים נוספים בהובלת אט"ל המשפיעים על פעילות כלל צה"ל הינם מיקור חוץ לשירותי הרפואה, הקמת בית ספר לרפואה צבאית, מיקור חוץ לשירותי הסעדה בבסיסי צה"ל ותוכנית ההתייעלות הכלל צה"לית ("עת האסיף") בשיתוף עם חברת מקנזי.לסיכום, על מנת להשיג התייעלות משמעותית ולשפר את המוכנות הלוגיסטית לשעת חירום, מפעיל אט"ל צעדים שונים ומגוונים ובהם שינויים ארגוניים ותהליכיים המביאים לידי ביטוי את מיטב הידע (Best Practice) הקיים באקדמיה ובמשק האזרחי.

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

מרכוז& ביזור של מערכת שרשרת אספקה
Thursday, 28 October 2010
מרכוז & ביזור של מערכת שרשרת האספקה 
גיא צ'צ'יק, סמנכ"ל שרשרת האספקה – אופיס דיפו

בחודש אוגוסט האחרון חגגה חב' אופיס דיפו- ישראל את פתיחת בית אופיס דיפו הכולל את המרכז הלוגיסטי, משרדי ההנהלה ומרכז הדרכה.
המרכז הלוגיסטי נבנה על פי סטנדרט אירופאי של אופיס דיפו וכולל מסוע מתקדם שיאפשר לחב' אופיס דיפו לשפר את השירות ללקוחותיה ולסניפי הרשת, וכן לתמוך בתוכנית להמשך התרחבות החברה.

אחת הדילמות המרכזיות של מערך שרשרת האספקה בחב' RETAIL בעבודה עם ספקים מקומיים, האם לרכז את ניהול המלאי במרכז לוגיסטי המרכזי או לעבוד באספקות ישירות של הספקים לסניפים?

כמובן יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהתפיסות

לדוגמא: לעבודה רק באמצעות המרכז הלוגיסטי לסניפים.

יתרונות:

□ יכולת להגדיל את השליטה בשרשרת האספקה , מבחינת ניהול המלאי

□ הקטנת ערכי מלאי לאורך השרשרת

חסרונות :

□ ספקים עם מערך הפצה משלהם, לא רואה בכך יתרון

□ הגדלת הוצאות המשתנות של מערך שרשרת האספקה

ישנם גם מס' תפיסות לביצוע המהלך:

אפשרות ראשונה היא הזמנות מהספק עבור כל סניף בנפרד, אספקה למרכז הלוגיסטי והפצה ישירות לסניף ( שיטת הcross dock-),

אפשרות שניה -הזמנה אחת מהספק , קבלתה במרכז לוגיסטי, ניהול המלאי והפצה לסניפים על פי רמות מלאי שנקבעות.

ארגון המתחבט בשאלה, איזו תפיסה ושיטה עדיפה עליו, צריך לקחת בחשבון מס' רב של פרמטרים, נפח האחסון הפנוי במרכז הלוגיסטי, האם יש לו יתרון בעלויות הלוגיסטיקה אל מול הספק שלו, עלות ההשקעה במערכות המידע על מנת לאפשר את מהלך ועוד מס' רב של משתנים.

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

ללמוד מטעויות
Thursday, 28 October 2010
ללמוד מטעויות- תובנות ממרומי 40 שנות ניסיון בהקמה ותפעול מערכים לוגיסטיים
יהודה אפרת, יועץ בכיר, אביב ניהול 

מנהג מקובל הוא להרצות בכנסים על פרויקטים והצלחות בהקמת מערכות. הרצאתו של יהודה אפרת חרגה ממנהג זה הוא הציג פרויקטים מזוית שונה, ממרומי 40 שנות ניסיון בתכנון, הקמה וניהול פרויקטים רבים בארץ ובעולם בתחום הלוגיסטיקה והתרכז דווקא בתובנות, טעויות ולקחים.

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

עובדים בלילה – מרוויחים ביום
Thursday, 28 October 2010
עובדים בלילה – מרוויחים ביום
שלמה ברימן,  מנכ"ל חברת נמלי ישראל- פיתוח ונכסים בע"מ  

לראשונה בישראל מתבצע מהלך חדשני שנועד לייעל את השרשרת הלוגיסטית ולקדם את הסחר הישראלי -יצואנים ויבואנים אשר יסיטו את שינוע המכולות אל נמלי הים ומהם משעות היום לשעות הלילה, יזכו לתמריץ כספי מחברת נמלי ישראל.

מיזם "לילה טוב" עליו הכריזו לאחרונה משרד התחבורה וחברת נמלי ישראל יצא לדרך לפני כחודש ומטרתו להסיט תנועת משאיות, המובילות מכולות לנמלי הים ומהם, משעות השיא ביום לשעות הלילה. מעבר לרווח הציבורי הישיר שיבוא לידי ביטוי בהפחתת העומסים בכבישים בשעות הלחץ ובירידה ברמת זיהום האוויר נועד המהלך לייעל את השרשרת הלוגיסטית ולקדם את הסחר הישראלי.

זאת, הודות למיצוי מיטבי של תשתיות נמלי הים, שמעניקים בשגרה שירות מלא גם בשעות הלילה אך בשל תנועת מטענים נמוכה, בחלק זה של היממה, אינם עובדים במלוא הקיבולת.

הרחבת העבודה הלילית תשפר את השירות ליצואנים וליבואנים, תגדיל את תפוקות ההובלה באופן משמעותי ותשפר את כושר התחרות של הייצוא הישראלי, הודות להרחבת "חלונות הזמן" לשינוע המטענים.

מיזם "לילה טוב" מתבצע בנמלי חיפה ואשדוד בשיתוף עם חברות הנמל. פארק נמלי ישראל- פארק תעשייה ולוגיסטיקה חדש באשדוד חברת נמלי ישראל מקימה בימים אלה באשדוד את פארק נמלי ישראל- פארק תעשייה ולוגיסטיקה חדש הנבנה במיקום אופטימאלי – בעורף הצפוני של נמל אשדוד.

פארק התעשייה והלוגיסטיקה החדש הוא נדבך בחזונה של החברה ובפעילותה לשכלול ענף הנמלים בישראל, בכלל זה, השקעות בפיתוח עורף נמל מודרני בו יוקמו מרכזי הפצה, לוגיסטיקה, תעשייה ושירותים, שמשלימים את הפעילות הנמלית.

הקרבה לנמל ולצירי תחבורה ראשיים, מבטיחה את קיצור שרשרת האספקה ואת קידום הסחר. בימים אלה החל שיווק המגרשים הראשונים בפארק נמלי ישראל, המיועד לחברות הקשורות לפעילות הנמלית, שעוסקות ביצוא וביבוא, הפצה, לוגיסטיקה ואחסנה ולמפעלי תעשייה. מניחים תשתיות> מניעים את הכלכלה> מובילים את המשק לצמיחה 

עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

תהליך חניכה וטיפוח מהנדסי תהליך כמנוע צמיחה ויציבות מתקני הייצור
Thursday, 28 October 2010
תהליך חניכה וטיפוח מהנדסי תהליך כמנוע צמיחה ויציבות מתקני הייצור
יעקב כחלון, סמנכ"ל תפעול בכיר, רותם אמפרט מקבוצת כימיקלים לישראל

במטרה להצעיד את חברת רותם נגב אמפרט לחזית התעשייה הכימית העולמית  החליטה החברה על טיפוח המשאב האנושי בארגון תוך שימת דגש על צרכי המהנדס  ומטרות הארגון. 
" קליטה והכוונה נכונה של מהנדסים תבטיח עתידו של  המהנדס   הכשרתו וקידומו   בהתאם  לכישוריו ולצרכי הארגון וכן תשפר  את מידת  שביעות רצונו של העובד ועתידו של הארגון".

למימוש ההמטרות הנ"ל הוחלט על  הקמת מערכת חונכות למהנדסי התהליך.החניכה הינה פעולת הכשרה תוך כדי תפקיד, המבוססת על מפגש בלתי אמצעי בין שני עובדים:עובד בעל ניסיון, ידע ויכולת ליצור קשר בינאישי משמעותי
ועובד, לרוב חדש בארגון או בתפקיד בארגון.
מהות החניכה הינה תמיכה, ליווי, הדרכה וייעוץ, במטרה לתרום לצמיחה ולהתפתחות של הנחנך בתפקיד ובארגון.   חניכה מבוססת על נכונותו של הנחנך להיחנך ועל נכונותו ויכולתו של החונך לחנוך צוות ההיגוי לפרויקט הורכב  מנציגים  מיחידות המו"פ, ייצור, משאבי אנוש , כולם בעלי ניסיון רב בתחומים .

בנוסף נעזר צוות ההיגוי בליווי של חברת יעוץ חיצונית ד.ש.אופק.משך הפרויקט  הנדרש : 1.5 שנים החונכים: כול החונכים הנם בעלי ידע וניסיון רחב בתחומי ההנדסה התהליכית וכולם שימשו בתפקידי הנדסה וניהול שונים במסגרות המקצועיות.

מנהלת הפרויקט הכינה חוברת הדרכה לחונך  המפרטת את  תפקידיו המטרות, שיטות החניכה וכלים לחונך.

חוברת "קליטת מהנדס חדש – חוברת למהנדס המתחיל" מעקב חודשי על נחנכים וחוות דעת החונכים נרשמו ותועדו.המנהלים הישירים לחונכים העבירו חוות דעת על התקדמות הנחנך במסגרת עבודתו השוטפת.

העשרה נוספת למהנדסים:

  1. יום תהליך : יום מרוכז המיועד לעובדי המפעל (מפעילים, עובדי אחזקה, מנהלים וחוקרים). את היום מרכז מהנדס התהליך – בסיוע צוות הפרויקט והחונך במהלכו דנים על בעיות תהליך תוך מתן הסברים הנדסיים לקטעי התהליך החשובים- בדיונים אלו מעורב מהנדס התהליך הן בהסבר והן במתן פתרונות
  2. קפה ידע: הרצאה מקצועית של  מהנדס בכיר בארגון על נושאים הקשורים לליבת הייצור של החברה ( בקרה,משאבות, איוד, סינון,ריאקטורים , יבוש ועוד)
  3. השתלמויות  חוץ מפעליות וליווי מהנדסים וותיקים בסיורים מקצועיים בחו"ל.: בחלק מהמקרים נשלחים המהנדסים הצעירים להשתלמויות בחו"ל לצורך  השלמת הידע הנדרש והם הופכים למרכזי ידע בתחום.
    כאשר נשלח מהנדס וותיק למתן סיוע במפעלים בחו"ל מצטרף אליו מהנדס צעיר ללמוד הנושאים החדשים.
  4. לימוד עקרונות תכנון המפעלים: המהנדסים עוברים הדרכות בנושא תכנון מתקנים ונדרשים להכין את "ספר התהליך של המפעל" -(עבודת הגמר)
  5. לימוד כלים סטטיסטיים – במסלול ההכשרה  נשלחים המהנדסים לקורס שש סיגמה במטרה להגיע להסמכה כBB .
  6. לימוד מערכת הPI – מערכת איסוף הנתונים מרצפת הייצור הנה מערכת הPI.

המהנדסים עוברים הדרכות הכוללות  הבנת המערכת, בניית מסכים והכנת דוחות המבוססים על נתוני התהליך ומה התרומה לחברה.

נכון להיום (כ-9 חודשים מתחילת הפעילות):

  1. שביעות רצון המהנדסים מההליך.
  2. שיתוף גובר והולך של המהנדסים בקבלת ההחלטות בייצור.
  3. ניהול מערכת הבקרה – דוח רמזור (דוח המדדים היומי בחברה) מנוהל ע"י המהנדסים כולל הסברים ודרכי פיתרון.
  4. שיתוף צמוד  בפרויקט 2G (מערכות תומכות החלטה , המתבססות על ניהול הידע במפעל)- משמש ככלי ללימוד התהליך בהווה ובעתיד בקליטת מהנדסים
  5. העברת הידע  בעזרת החניכה , תוכנת רמזור ותוכנות מומחה -2  G משמרות את הידע בארגון.
  6. שביעות רצון גבוהה המנהלים הישירים של המהנדסים.
  7. שפה ארגונית חדשה – המתפתחת  לאורך ציר הזמן.
  8. הכנת שלב השיבוציים העתידיים למהנדסים (ניהול,ניהול מקצועי, הרחבת יידע ) 9.יציבות לאורך זמן של אנשים בתפקיד תורמת ליציבות התהליך.
עידכון אחרון ( Monday, 01 November 2010 )

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן